איך לפרוץ את המוח האנושי באמצעות סטוריטלינג – מבט מדעי קצר על הקשר בין המוח לסטוריטלינג

המוח האנושי הוא מחשב. סיפורים הם התוכנות וסטוריטלינג זו הדרך לכתוב קוד. אם אנחנו רוצים לעשות hacking למוח האנושי אנחנו חייבים לכתוב בשפה המתאימה לאדם-מחשב. כאן בדיוק נכנסים מדעי המוח (Neuroscience) והם מספרים לנו הרבה על הקשר בין סיפורים והמוח שלנו, אבל במקום להיכנס לעומק של המדע המורכב, נתמקד בכמה נקודות חיוניות כדי שתוכלו להבין יותר את המחשב שאתם הולכים לפרוץ.

פעילות מוחית

האם ידעתם שרק שני חלקים במוח מגיבים כאשר המוח שומע עובדות ונתונים? אזורים אלו נקראים אזור ברוקה (Broca’s Area) ואזור ורניקה (Wernicke’s Area)- שהם בעצם חלקי עיבוד השפה במוח שבהם אנו מתרגמים מילים למשמעות. וזהו, שום דבר אחר. זו הסיבה שאנחנו יכולים לשבת במצגת משעממת של שעה ולא לזכור דבר .

מצד שני, כשמישהו שומע סיפור, עד שבעה אזורים שונים במוח נדלקים. האזורים הם ה-Primary Motor Cortex, Broca’s Area, Arcuate Fasciculus, Primary Auditory Cortex, Wernicke’s Area, Angular Gyrus ו-Primary Visual Cortex. אז עם סיפור, אנחנו לא רק שומעים מה קורה אלא גם מרגישים.

צימוד עצבי

צימוד עצבי הוא הרעיון שכאשר מישהו מספר סיפור, גלי המוח של המאזין מתחילים להסתנכרן עם אלו של המספר. זה מראה לנו שחיבור עם בני אדם מתחיל ברמה הנוירולוגית כאשר מדובר בסיפורים. אז לספר סיפור טוב זה לא רק לספר סיפור. זה גם קשור לחיבור, מה שמוביל להבנה גדולה יותר. מי לא היה רוצה ליצור חיבור עם קהל היעד שלו ולגרום להם להבין את הנושא עליו מדברים?.

נוירוני מראה

נוירוני מראה מופעלים באופן בלתי מודע כאשר אנו רואים מישהו מבצע פעולה או חווה רגש כלשהוא, לאחר מכן אנו נוטים לשקף את הפעולות או הרגשות הללו. לדוגמה, כאשר אנו רואים גיבור נלחם על חייו, אנו חשים פחד וחרדה כאילו אנחנו אלה שמותקפים. הסיבה לכך היא שהרגשות שלהם משתקפים בחיווט העצבי שלנו. מעשיו ורגשותיו של הגיבור ממש ממופים על המוח שלנו.

זיכרון

בואו נחזור רגע לנקודה הראשונה שלנו לגבי פעילות המוח- מה לדעתכם קורה כאשר יותר חלקים במוח מעורבים במקום פחות חלקים? ובכן, אם ניחשתם שקל יותר למוח שלכם לזכור, אז “זה בינגו!”, כאשר יותר מהמוח מעורב זה כמו להגדיר שרת RAID- המידע משוכפל ביותר ממקום אחד, נוצר גיבוי והגישה למידע הופכת לקלה יותר.

מה שעוד יותר מעניין הוא שאם מספרים לנו סיפור טוב שמתגלה כשקרי, אנחנו מתקשים להרפות מהסיפור. במדעי המוח יש ביטוי שאומר שאומר, “נוירונים שנורים יחד, מתחברים יחד”. זה אומר שככל שאנחנו מפעילים יותר מעגלים עצביים במוח , הקשר הזה מתחזק.

סימולציה

אחד ההיבטים המרתקים של המוח וסטוריטלינג הוא שהמוח מפעיל סימולציה בתודעה כשהוא שומע סיפור. חשבו על זה, כל אחד מאתנו חווה בעבר מצב בו תוך כדי צפייה בסרט, סידרה או קריאת ספר מצאנו את עצמינו תוהים לגבי “מה אני הייתי עושה בסיטואציה הזאת?”. המוח בעצם יוצר תרחיש של “בחר בהרפתקה משלך” כדי להבין איך אתה עלול להגיב, להרגיש, לענות וכו’. זה עוזר לנו לעצב את החשיבה ודרך החיים שלנו.

אז מה הטייק אווי כאן? סיפור טוב יעזור ללקוחות שלכם לראות את עצמם משתמשים במוצר או בשירות שלכם ומשיגים את התוצאה שהם רוצים.

סיכום

אז מה בסופו של דבר אומרים לנו מדעי המוח? ובכן, בעצם שאנחנו יכולים לפרוץ למוח של בני אדם באמצעות סיפורים והמדע מוכיח שזה נכון. אני מקווה, אני לא היחיד שרואה כאן פוטנציאל. כלומר, מי לא רוצה שהמסר שלו להדהד עם הקהל שלו, להיתקע בזיכרון של מישהו, או לעזור ללקוח שלו לראות את עצמו משתמש במוצר או בשירות שלו?

אז קדימה זמן לספר סיפורים.