אתם כבר יודעים שבעולם העסקי / ארגוני של היום, שמתקשר לרוב באמצעות מצגות, חיבור עם הקהל הוא המפתח להצלחה. נסו לדמיין את עצמכם בחדר מלא באנשי מקצוע מנוסים, כל אחד שופע רעיונות וציפיות. איך תצליחו להצית בהם סקרנות, לעודד מעורבות ולהעביר את הנקודות שלכם ביעילות? התשובה יכולה להיות טמונה בשיטה שנבחנה לאורך מאות שנים וראשיתה בדיאלוגים הפילוסופיים של יוון העתיקה: תשאול סוקרטי.
מה זה תשאול סוקרטי?
התשאול הסוקרטי נקרא על שמו של הפילוסוף היווני הקדום סוקרטס, שהאמין בכוח של לשאול ולא לספר. המהות טמונה באמנות החקירה- לא מדובר במתן תשובות, אלא בשאלת השאלות הנכונות. זוהי דרך לפתוח דלתות, לאתגר חשיבה קונבנציונלית ולעורר ניתוח ביקורתי. זאת אומרת, תשאול סוקרטי אינו עניין של הפצצת הקהל שלכם בעובדות ובנתונים אלא מדובר על עירובם בדיאלוג, קריאת תיגר על הנחות ותפיסות ויצירת תובנות מעמיקות.
בין אם אתם מציגים רעיון פורץ דרך או מספרים סיפור הצלחה, תשאול סוקרטי הוא כלי רב עוצמה שיכל לעזור להחדיר את המסר שלכם למוחו של קהל היעד. אבל איך זה בדיוק עובד?, ואיך אתם יכולים ליישם את זה במצגות היומיומיות שלכם? בואו נחקור את זה ביחד, עם דוגמאות מעשיות שינחו את דרככם.
להלן כמה היבטים מרכזיים של תשאול סוקרטי:
- חשיבה ביקורתית: תשאול סוקרטי משמש לגירוי חשיבה ביקורתית, להארת ולניתוח מושגים והשערות. זו שיטה של הטלת ספק וחקירה שיטתית.
- הבהרת מושגים: הוא משמש לעתים קרובות להבהרת מושגים על ידי בקשת הגדרות ודוגמאות.
- הנחות ותפיסות: חקירה סוקרטית משמשת כדי לערער על הנחות על ידי בחינת סיבות, ראיות, השערות ונקודות מבט חלופיות.
- חקר השלכות: הוא משמש גם כדי לחקור את ההשלכות של רעיונות, אמונות והיישומים המעשיים של רעיונות אלה.
- תשאול השואל: בתשאול סוקרטי, גם השואל נחקר. זאת על מנת להבטיח שאמונותיו והשקפותיו של השואל עצמו ייבחנו ויאותגרו.
- למידה דיאלוגית: תשאול סוקרטי הוא סוג של למידה דיאלוגית. זה דיאלוג בין השואל למשיב, וזה תהליך שיתופי.
- תשאול סוקרטי נמצא בשימוש נרחב בהוראה ובלמידה, בייעוץ ובפסיכותרפיה ובחקירות פילוסופיות ומדעיות. זהו כלי רב עוצמה לטיפוח סקרנות אינטלקטואלית, חשיבה ביקורתית והיגיון הגיוני.
דוגמאות בהקשרים עסקיים:
מצגת מכירות: במקום להצהיר על עליונות המוצר, שקלו לשאול את קהל היעד, “כיצד המוצר הנוכחי שברשותכם מתיישב עם הצרכים שלכם? האם יש אתגרים שאתם נתקלים בהם?” הנחיה רפלקטיבית כזו מאפשרת ללקוחות פוטנציאליים להבחין בדרישות ובנקודות הכאב שלהם, ולמקם את המוצר שלכם כפתרון המתאים.
ישיבות דירקטוריון: במקום להצהיר על הדחיפות שבשינוי אסטרטגיה, הציבו שאלות כמו: “איפה אנחנו רואים את החברה שלנו בחצי העשור הקרוב? האם הדרך הנוכחית שלנו דוחפת אותנו לעבר החזון הזה?” עם שאילתות כאלה, חברי מועצת המנהלים יכולים לזהות חוסר עקביות באסטרטגיה הקיימת, מה שהופך אותם פתוחים יותר לשינויים.
פגישות צוות: במקום להציע פתרונות בלבד, הציתו את הלהבה היצירתית של הצוות שלכם על ידי שאלות כמו: “מה עשויים להיות הפתרונות הפוטנציאליים שלנו לבעיה זו? אילו השלכות יכולות להיות לכל פתרון על זרימת העבודה שלנו?”
מיקסום ההשפעה של תשאול סוקרטי:
הקשבה פעילה: העוצמה של השאלות הסוקרטיות עולה מהקשבה אמיתית לתשובות. הקשבה זו מקדמת התעמקות בדברים חשובים.
הימנעו משאלות מנחות: המטרה היא לא להוביל קהלים לפתרון ידוע מראש אלא להקל על מסע הגילוי שלהם. במקום, “זה נראה כמו אסטרטגיה נהדרת, נכון?”, בחרו ב- “כיצד האסטרטגיה הזו עשויה להשתלב עם היעדים שנקבעו?”
שמירה על ניטרליות: נתקלתם בפרספקטיבה השונה שלכם? שמרו על השיח פתוח ובונה על ידי הימנעות מהצגה של נקודת מבט גלויה או מנוגדת משלכם.
לסיכום:
שילוב של שאלות סוקרטיות יכול להכניס רוח חדשה למצגות והדיאלוגים העסקיים שלכם, להעביר אותם ממונולוגים לדיונים שובי לב. אז בפעם הבאה שאתם מתכננים מצגות או הדרכה חשבו עליה ממקום של השאלות שאתם יכולים לשאול ולא מהתשובות שאתם יכולים לתת.
