אם גם אתם מרגישים לפעמים כמו סטנדאפיסט ששכח את הפאנץ’ שלו כשאתם מול קהל, אתם לא לבד. פעמים רבות אנחנו משקיעים שעות על גבי שעות בשכלול המצגות שלנו, אבל הנה האמת המשעשעת: להכיר את הקהל שלכם בהקשר הזה, זה כמו לנסות לפתור קובייה הונגרית בעיניים עצומות (יש לי הרבה אנלוגיות הפעם).
- יצירת חברים דמיוניים
פעמים רבות כאשר מכינים מצגת, אנחנו נוטים ליצור קהל דמיוני בראש שלנו. לוקחים בחשבון את הצרכים, הרקע והציפיות שלהם. עם זאת, הקהל הזה הוא בדיוק זה – דמיוני. כל אדם בקהל האמיתי שלכם מגיע עם החוויות, האמונות והפרספקטיבות הייחודיות שלו. מגוון זה נפלא, אך הוא גם אומר שההנחות שלנו לגבי הקהל שלנו הן רק זה – הנחות.
- דילמת המונולוג
מצגות הן, מטבען צורת תקשורת חד-סטרית. אתם מדברים; הם מקשיבים. דינמיקה זו לא מאפשרת את הלוך ושוב הנדרש כדי להגיע להבנה אמיתית של מישהו. אתם לא זוכים לראות את התגובות שלהם למצבים יומיומיים, וגם לא שומעים את הסיפורים שלהם. אתם מחמיצים חלק חיוני מהפאזל – האינטראקציה.
- מסיבת התחפושות של הקהל
אנשים לעיתים קרובות עוטים מסכה חברתית. הם נמצאים בסביבה מקצועית, מוקפים בעמיתים או בממונים, והתגובות שלהם מסוננות דרך מסננת זו. הם עשויים להנהן, לצחוק או למחוא כפיים, אך תגובות אלו נשלטות ולפעמים מחויבות. התגובות האותנטיות והבלתי מסוננות, שחושפות באמת את מחשבותיהם ורגשותיהם של האנשים, מוסתרות לעיתים קרובות.
- חידת המחסור בזמן
וזמן? אף פעם אין מספיק. יש לכם שבריר ממנו כדי להעביר את הנקודה שלכם. זה כמו לנסות להסביר את העלילה של סדרת טלוויזיה שלמה במהלך נסיעה במעלית. וחיבורים עמוקים? אולי בפעם אחרת.
- הכוח להקשיב ולהתאים את עצמכם
אז מה הפתרון? לאלתר? ובכן, לא ממש, קראו את החדר, שנו את הטון שלכם, נסו להשיג מידע מקדים וזכרו שמדובר בריקוד ולפעמים יש סיכוי שתדרכו על הרגליים, אלו החיים. כמו כן במקרים מסוימים שווה אפילו לבקש עזרה מהאנשים בחדר שינסו לתת לכם דוגמאות רלוונטיות שתוכלו להיעזר בהם כדי להתאים את עצמכם טוב יותר.
- חבקו את התעלומה
לבסוף, תהנו מהתעלומה. כל אדם בקהל הוא ספר שלא נקרא. ברור לי, שאתם לא תוכלו לקרוא את כולם, אבל האם אין קצת כיף במשחק הניחושים? זה כמו דייט עיוור עם מאה אנשים – מרגש, מסתורי, וקצת מפחיד.
לסיכום, בעוד שאתם אולי לא תפענחו את הקוד של התהליכים הפנימיים של הקהל שלכם, אתם עדיין יכולים לנסות ליצור איתם חיבור משמעותי, גם אם קצר. תחשבו על המצגת שלכם כעל אינטראקציה ידידותית עם זר באוטובוס: קצרה, אולי מביכה, אבל לפעמים מאירת עיניים.
