האם פעם שאלתם את עצמכם כמה מכל המידע שאתם מעבירים במהלך פרזנטציה הקהל שלכם מצליח לזכור? מה כמות המידע שיזכור הקהל 20 דקות אחרי הפרזנטציה? מה יקרה למידע שבועיים אחריי? או אפילו חודש אחרי הפרזנטציה?
לדעתי, זה ניסוי מעניין ביותר שכל מעצב מצגות, מרצה או פרזנטור חייב לעשות! בפעם הבאה שמזדמן לכם, עשו ניסוי: יום אחרי הפרזנטציה שלחו מייל למודרכים בבקשה לאחזר מה היה בהרצאה. רגע לפני שאתם עושים את זה הנה תופעת זיכרון שכדאי להכיר: עקומת השכחה.
עקומת השכחה תועדה לראשונה על ידי הרמן אבינגהאוס שנחשב לאחד מחלוצי הפסיכולוגיה הניסויית. אבינגהאוס מצא שתהליך השכחה של חומר שנלמד מושפע מהזמן שחלף. בפועל, בפרק הזמן הסמוך ללמידה יש שכחה נרחבת יותר של חומר, אשר דועכת עם הזמן עד להגעה לרמת זכירה בסיסית אשר ממנה סביר להניח לא ניתן לסגת יותר. ועכשיו במספרים: כבר כעשרים דקות לאחר שיעור מסוים, 42%(!!) מהתוכן נשכח. למחרת ישכח כבר 67% מכלל התוכן שנלמד ורק 21% מתכני הלמידה יישאר בזיכרון כחודש לאחר הלמידה.
אז לוותר על הפרזנטציה כי הקהל לא יזכור כלום?! לא, לא! חשיבותה של פרזנטציה מושקעת ומנצחת אינה מוטלת פה בספק! עם זאת צריך לתת את הדעת על אלמנטים נוספים שצריכים להיות חלק מתכנון וביצוע הפרזנטציה שלכם. הנה כמה מהטיפים שלי להטמעת ידע טובה יותר של פרזנטציה:
- חשבו על השבוע שאחרי הפרזנטציה– כתבו סיכום פרזנטציה שאותה תוכלו לחלק לקהל בסיום הפרזנטציה או שלחו את המצגת לאחר שתיעדתם בהערות של המצגת את כל המידע. בעוד שבוע כשהקהל שלכם ירצה לאחזר את המידע הם יוכלו לשלוף אותו (וגם יוקירו לכן תודה!)
- “אם הכל חשוב-שום דבר לא חשוב”– זקקו את המידע שאתם מעבירים וגעו בליבת ההרצאה שלכם. כך תבטיחו שהקשב של הקהל שלכם ממוקד רק בעיקר. וותרו על כול חלק שלא מקדם את ההבנה של הקהל.
- אל תגידו לקהל “אין צורך לסכם”– מחקרים הראו שידע נטמע טוב יותר אצל לומדים שציירו מפות מושגים של השיעור, סיכמו אותו או כתבו נקודות מתוך הפרזנטציה. מי שרוצה מוזמן לסכם. סיכום הפרזנטציה מראה שהקהל שלכם מבצע עיבוד של המידע.
- עודדו וקיימו אינטראקציה עם הקהל שלכם– גם כאן, עיבוד המידע של הקהל (שאילת שאלות, העלאת התנגדויות, ביקורת וכ’) מראה שהמידע שאתם מעבירים הופך לידע. קהל ששואל שאלות ומטיל ספק הוא קהל שמעבד את המידע שלכם ומפעיל קידוד חזק של המידע במוח. אתם לא מעוניינים בקהל פסיבי!
- קשרו בין מידע ישן וחדש – תאוריית הסכמות מלמדת אותנו שקל לנו ללמוד ידע חדש אם אנחנו מנסים ללמוד אותו בעזרת הידע הקודם שלנו. לכן תנו משמעות עבור המידע שלכם בעזרת הידע והניסיון הקודם של הקהל שלכם. לדוגמא: מרצים בפני אנשי מכירות? השתמשו בטכניקה שהם מכירים כדי ללמד טכניקה חדשה. מרצים על שיווק באינטרנט? השתמשו והשוו טכניקות חדשות לטכניקות ישנות- הציגו יתרונות וחסרונות מול הטכניקה החדשה.
יש לכם עוד רעיונות? כתבו לנו!
