אממ, מה?
אז אני לא אומר שאין ממה לפחד. מחקרים מסוימים מצאו שתחושת החרדה שמגיעה בעקבות דיבור מול קהל היא רציונאלית לחלוטין. כשאתם מדברים מול קבוצה, לרוב יש הרבה דברים שמונחים על הכף. אנשים מעריכים ושופטים אתכם והכי גרוע- הכול מתבצע בזמן אמת. ברגע שאמרתם משהו כבר אין דרך לקחת את זה חזרה.
אבל בדיוק בגלל שהרבה דברים מונחים על הכף, אנו נוטים להיכנע לתגובה הכי בסיסית שלנו- תגובת הילחם או ברח. אבל לא הכול אבוד להלן מספר עצות שיעזרו לכם להוריד את רמת החרדה:
עשו היכרות עם הסביבה מראש
מתברר שהיכרות מוקדמת עם הסביבה שבה אתם הולכים להעביר את ההרצאה יכולה לעזור מאוד בהורדת רמת הלחץ והחרדות. גישה מוקדמת לחדר בו אתם הולכים להעביר את ההרצאה בתוספת מידע רלוונטי על הקהל תספק לכם הזדמנות לבצע הכנה מנטלית. כמו כן תוכלו סוף סוף להיפתר מתחושת המרפי שרודפת אתכם “שהכול הולך להשתבש” וזאת על ידי בדיקה של כול המרכיבים הטכנולוגיים והלוגיסטיים מראש.
דעו את התוכן שלכם
אז הנקודה הזאת היא די ברורה, אבל בכול מקרה חשוב לציין אותה. אם אתם יודעים את החומר מ-א’ ועד ת’ אתם תרגישו יותר בטוחים בעצמכם. אם אתם מסוגלים להעביר את ההרצאה ללא שקופיות אז אתם במצב טוב , אם לא אז גשו להתאמן.
חשוב לי לציין שאני לא אומר שעליכם לשנן את המצגת- למעשה, זאת שיטה מאוד לא מומלצת. אני מדבר בעיקר על שינון המבנה של המצגת flow והנקודות המרכזיות. דרך טובה לבדוק את עצמכם זה לפתוח עמוד רנדומלי במצגת ולנסות להיזכר מה מגיע אחריו מבלי להסתכל.
תנו לקהל את מה שהם רוצים
מעורבות של הקהל מהווה חלק גדול מפרזנטציה מוצלחת, אבל זה גם מקור לפחד גדול. זה קשה מאוד שלא להיות מיואש כאשר הקהל משועמם, מוסח, או גרוע מכך, ישן. אז הרבה אנשים אומרים שזה הכול עניין של כריזמה, אבל לא בהכרח. קצת כריזמה לא תזיק, אבל לרוב התשובה דווקא פשוטה יותר.
טיפ קטן שעושה הבדל גדול הוא לשנות את הפוקוס של הפרזנטציה, ממיקוד של “מה” למיקוד של “אז מה”. במקום לטעון ולהגיד להם שצריך ככה וככה… צריך לשאול לדעתם. אנו נביע טענה ואוטומטית יש כאן קריאה לפעולה להסכים או לא להסכים אתכם. המטרה שלכם היא לשכנע שגם זה יכול להיות מלחיץ ולא פשוט אבל לפחות לא תדאגו באשר לרמת המעורבות של הקהל.
הכינו אסטרטגיה לשאלות
שאלות מהוות את אחד מהחלקים הכי מורתי עצבים בפרזנטציה וזאת מאחר שאנשים בוחנים את המומחיות שלכם. תמיד יהיה המישהו הזה שיושב בקצה הכיתה עם מבט סקפטי שבסופו של דבר ישאל משהוא. כמו כן זה דבר בלתי נמנע שמישהו ישאל אתכם שאלה שלא תדעו איך לענות אליה.
קבלו אסטרטגיה פשוטה להתמודדות עם שאלות- היו מועילים. אם אתם יודעים את התשובה אמרו אותה, אם לא, הסבירו בקצרה למה ונסו להיות מועילים. זה יכול להיות שליחה של מידע נוסף לאחר ההרצאה, הפניה למקורות נוספים או לפעמים שווה לשאול את הקהל אם מישהו יודע את התשובה. וכהערה צדדית קטנה, ייתכן ותתקלו במצב בו ישאלו שאלות שמטרתן לפגוע בכם, גם במקרה הזה האסטרטגיה צריכה להישאר זהה אבל עם תוספת קטנה: לעולם אל תצעקו בחזרה, רק כך תצליחו לשמור על אמפתיה מהקהל.
ראו את עצמכם מצליחים
לפעמים זה נשמע לנו מגוחך אבל זה חשוב לחשוב בצורה חיובית לפני כול הרצאה. אל תספקו לעצמכם תירוצים להיכשל. קל מאוד ללכת לאיבוד בתוך ספקות עצמיים, אם תדמיינו את עצמכם נכשלים הדבר בוודאות ישפיע על הפרזנטציה שלכם.
התת מודע שלנו פועל במטרה להוכיח לנו את הדברים עליהם אנחנו חושבים. אני משאר שאתם מכירים את אפקט הפגמליון. תגידו לעצמכם שאתם הולכים לתת הופעה וזה מה שיקרה!.
עדין לחוצים? מעולה. זה אומר שאכפת לכם מהפרזנטציה. ברגע האמת קחו את האנרגיות הלחוצות כסימן חיובי ותרגמו את האנרגיות הללו להתלהבות סביב הנושא.
