נתחיל מהקלישאה שכולנו מכירים. פתחתם את ChatGPT או קלוד, הקלדתם את משפט הקסם מאיזה מדריך לינקדאין חגיגי – "תתנהג כמו מומחה שיווק עם 20 שנות ניסיון" – נשענתם אחורה בסיפוק והרגשתם שפיצחתם את המערכת. בפועל?
בשנים האחרונות שמתי לב לדפוס מעניין: הוובינר של 20 דקות עם "טיפים מעשיים" מקבל 200 נרשמים. לעומת הקורס המעמיק שבניתם במשך שלושה חודשים עם 15 נרשמים. ומתוכם 4 מסיימים. וזה לא מפני שהתוכן לא טוב.
יש רגע כזה – כמעט מביך – שבו אנחנו קוראים טקסט שה-AI עזר לנו לכתוב, והכול נכון, אבל זה לא אנחנו.המידע מדויק, המשפטים זורמים, ועדיין – חסר שם משהו. הניצוץ. טביעת האצבע שלנו. בעידן שבו
תדמיינו שפתחתם את Waze והוא מציע לכם רק מסלול אחד. בלי חלופות, בלי התחשבות בפקקים שיכולים לצוץ, פשוט קו ישר ואמונה עיוורת שהוא יעבוד. הייתם סומכים עליו? כנראה שלא.אז למה אתם סומכים על ה-AI שלכם
כולם מדברים על כמה ה-AI חכם. איך הוא "מבין" ו"יוצר". האמת? הוא לא. כשאתם שואלים את ChatGPT שאלה, אתם לא משוחחים עם תודעה. אתם מתקשרים עם מכונת הימורים סטטיסטית משוכללת. אלגוריתם שמטרתו היחידה היא לנחש,
יש משהו כמעט מדכא בתשובה ה"סבירה" ש-ChatGPT פולט לעיתים קרובות.אתה שואל שאלה חדה, מוכן לתובנה שתפתח לך את הראש – ובמקום זה מקבל שלוש פסקאות של ג'נריות מלוטשת היטב.לא טעות, לא שטות, פשוט… כלום. טקסט
