"עצור,עקומה לפניך!" כשהקהל שלכם לא זוכר כלום מהפרזנטציה

האם פעם שאלתם את עצמכם כמה מכל המידע שאתם מעבירים במהלך פרזנטציה הקהל שלכם מצליח לזכור?

מה כמות המידע שיזכור הקהל 20 דקות אחרי הפרזנטציה?

מה יקרה למידע שבועיים אחריי? או אפילו חודש אחרי הפרזנטציה?

לדעתי, זה ניסוי מעניין ביותר שכל מעצב מצגות, מרצה או פרזנטור חייב לעשות! בפעם הבאה שמזדמן לכם, עשו ניסוי: יום אחרי הפרזנטציה שלחו מייל למודרכים בבקשה לאחזר מה היה בהרצאה. רגע לפני שאתם עושים את זה הנה תופעת זיכרון שכדאי להכיר: עקומת השכחה.

עקומת השכחה תועדה לראשונה על ידי הרמן אבינגהאוס שנחשב לאחד מחלוצי הפסיכולוגיה הניסויית. אבינגהאוס מצא שתהליך השכחה של חומר שנלמד מושפע מהזמן שחלף.  בפועל, בפרק הזמן הסמוך ללמידה יש שכחה נרחבת יותר של חומר, אשר דועכת עם הזמן עד להגעה לרמת זכירה בסיסית אשר ממנה סביר להניח לא ניתן לסגת יותר. ועכשיו במספרים: כבר כעשרים דקות לאחר שיעור מסוים, 42%(!!) מהתוכן נשכח. למחרת ישכח כבר 67% מכלל התוכן שנלמד ורק 21% מתכני הלמידה יישאר בזיכרון כחודש לאחר הלמידה.

forgetting-curve

אז לוותר על הפרזנטציה כי הקהל לא יזכור כלום?! לא, לא! חשיבותה של פרזנטציה מושקעת ומנצחת אינה מוטלת פה בספק! עם זאת צריך לתת את הדעת על אלמנטים נוספים שצריכים להיות חלק מתכנון וביצוע הפרזנטציה שלכם. הנה כמה מהטיפים שלי להטמעת ידע טובה יותר של פרזנטציה:

  • חשבו על השבוע שאחרי הפרזנטציה– כתבו סיכום פרזנטציה שאותה תוכלו לחלק לקהל בסיום הפרזנטציה או שלחו את המצגת לאחר שתיעדתם בהערות של המצגת את כל המידע. בעוד שבוע כשהקהל שלכם ירצה לאחזר את המידע הם יוכלו לשלוף אותו (וגם יוקירו לכן תודה!)
  • "אם הכל חשוב-שום דבר לא חשוב"– זקקו את המידע שאתם מעבירים וגעו בליבת ההרצאה שלכם. כך תבטיחו שהקשב של הקהל שלכם ממוקד רק בעיקר.  וותרו על כול חלק שלא מקדם את ההבנה של הקהל.
  • אל תגידו לקהל "אין צורך לסכם"– מחקרים הראו שידע נטמע טוב יותר אצל לומדים שציירו מפות מושגים של השיעור, סיכמו אותו או כתבו נקודות מתוך הפרזנטציה. מי שרוצה מוזמן לסכם. סיכום הפרזנטציה מראה שהקהל שלכם מבצע עיבוד של המידע.
  • עודדו וקיימו אינטראקציה עם הקהל שלכם– גם כאן, עיבוד המידע של הקהל (שאילת שאלות, העלאת התנגדויות, ביקורת וכ') מראה שהמידע שאתם מעבירים הופך לידע. קהל ששואל שאלות ומטיל ספק הוא קהל שמעבד את המידע שלכם ומפעיל קידוד חזק של המידע במוח. אתם לא מעוניינים בקהל פסיבי!
  • קשרו בין מידע ישן וחדש – תאוריית הסכמות מלמדת אותנו שקל לנו ללמוד ידע חדש אם אנחנו מנסים ללמוד אותו בעזרת הידע הקודם שלנו. לכן תנו משמעות עבור המידע שלכם בעזרת הידע והניסיון הקודם של הקהל שלכם. לדוגמא: מרצים בפני אנשי מכירות? השתמשו בטכניקה שהם מכירים כדי ללמד טכניקה חדשה. מרצים על שיווק באינטרנט? השתמשו והשוו טכניקות חדשות לטכניקות ישנות- הציגו יתרונות וחסרונות מול הטכניקה החדשה.

יש לכם עוד רעיונות? כתבו לנו!

 

Photo Credit: Allan Ajifo Flicker

גיל ציוני

מפתח למידה. בעל תואר ראשון בטכנולוגיות למידה. מתמחה בפיתוח הדרכה קלאסית ומתוקשבת. מרצה ויועץ בתחום העברה פרזנטציות אפקטיביות, ארגון וייצוג מסרים וידע.

10 Comments

  1. חיים מכלוף

    עקומת הזיכרון בתהליכי הלמידה ממש מאירה עיניים! (או סוטרת ללחי?)… : )
    הגרף מצויין וכשקראתי הרגשתי שאני פשוט מדחיקן, שאני יודע שהם לא יזכרו כלום אבל אני לא עוטשה עם זה הרבה. והטיפים שאתה נותן מעולים! בעיקר דיבר אלי קישור לידע קודם! תודה אדון גיל, זה היה אחלה סשן :)

    הגב
    • גיל ציוני

      תודה רבה חיים!
      אני ממש שמח שיכולתי להעשיר ולתרום לך.

      הגב
  2. פיסקה

    פוסט מעולה – אינפורמטיבי ומעניין!
    גיל – תודה רבה לך

    הגב
  3. הפוסט אכן מאוד מעניין, אך בחרת להתייחס לפתרון קצר טווח. מה קורה אחרי שנה? המצגת שנשלחה או חולקה למשתתפים הולכת לאיבוד (משום מה עידן הטכנולוגיה הפך אותנו לפחות חרדים לשמור מקורות ידע). לרוב די קשה לשחזר חומר מהדרכות רכות או סדנאות שהועברו ע"י מדריך חיצוני.
    אשמח לקבל טיפים איך להתמודד עם שכחה לטווח ארוך.
    תודה.
    ג'ולי

    הגב
    • היי ג'ולי מנסיוני הכן דברים כמובן הולכים לאיבוד (טבע האדם), לכן לפעמים שווה להעלות את המצגת למקורות שהם קבועים יותר ברשת כמו – youtube , slideshare , dropbox מקורות בהם התוכן חיי לאורך זמן ארוך יותר.

      הגב
    • גיל ציוני

      היי ג'ולי,

      תודה רבה שהגבת על המאמר!

      בתפקידי בתור מפתח למידה אנחנו דנים בעניין הזה לא מעט, והתשובה היא הטמעה!
      אם רוצים שתתבצע למידה, הפתרון הטוב ביותר הוא תרגול ויישום החומר – בצורה כזו מתבצעת שליפה חוזרת ונשנת של החומר מתוך "זיכרון ארוך הטווח", ובכך בעצם מתבצעת למידה. (כמובן שאם אין לנו מספיק משאבים לזה אפשר לחשוב על לומדות תקופתיות או job aids ש"יזכירו" לנו).

      כנראה שאין פתרונות קסם וטבע האדם הוא לשכוח, כמו כל דבר שלא מתרגלים: שפה, יכולות מתמטיות ועוד הזיכרון גווע ונשכח.
      גם הפתרונות שנתתי מעלים את הסיכוי לזכור אבל לא מבטיחים זיכרון מוחלט – אם תפעלי על פיהם (בנוסף להטמעה) הסיכוי לזכור עולה.

      אני מקווה שעניתי,

      אם יש צורך בייעוץ ספציפי, תוכלי ליצור איתי קשר.

      הגב
  4. איפה הייתם כל חיי? זה בדיוק הנושא שחיפשתי! מקסים!
    הייתי שמחה לקבל הפניות למאמרים בנושא.
    תודה!

    הגב
      • גיל ציוני

        היי גבי,

        תודה על התגובה!

        אני ממליץ לך לחפש בגוגל על The Forgetting Curve – כמובן שיש המון גישות לעקומת השכחה – יש המבקרים את השיטה היות ואבינגהאוס ניסה ללמוד בליל מילים חסר משמעות ולא משהו עמוק ובעל משמעות… ועדיין המבקרים מראים פחות או יותר אותם נתונים.
        בנוסף- תאוריית הסכמות בפסיכולוגיה (קישור של מידע ישן לחדש).

        שנית, אדי לביטמן המליץ לי על שני ספרים מ-ע-ו-ל-י-ם בנושאים המוזכרים:
        1. 100 things every designer needs to know about people's
        2. 100 things every presenter needs to know about people's
        ספרים מצויינים ובעייני ספרי חובה (ביחד עם עוד כל מיני ספרים בנושא)

        ישנם עוד המון חומרים ומאמרים בנושא!

        מקווה שעניתי על שאלתך…

        הגב

So, what do you think ?